פתרונות ניידות עירונית: שילוב בין קורקינטים חשמליים וקלנועיות לצרכים שונים

פתרונות ניידות עירונית כמו קורקינטים חשמליים וקלנועיות הופכים בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מהנוף העירוני בישראל. הנוחות, הגמישות והיכולת להתנייד במהירות בתוך העיר – כל אלו מקנים להם יתרון מובהק על פני רכבים פרטיים או תחבורה ציבורית עמוסה.

כלי הרכב הקלים האלו מציעים מענה שונה, בהתאם לצרכים וליכולות: צעירים שמשתמשים בקורקינט כדי לקפוץ ממקום למקום, לעומת אוכלוסייה מבוגרת או אנשים עם מגבלות פיזיות המסתייעים בקלנועית כדי לשמר עצמאות וניידות.

שני פתרונות – מטרות שונות

הקורקינט החשמלי משרת בעיקר צעירים וסטודנטים. הוא מהווה חלופה מהירה, זולה וירוקה לתחבורה ציבורית. קל לקפל אותו, לקחת אותו לרכבת, ולהגיע איתו בקלות לעבודה או ללימודים. אין צורך ברישיון נהיגה, ואין בעיה של חניה, דבר שהופך אותו לפתרון יעיל במיוחד בערים צפופות כמו תל אביב, ירושלים וחיפה.

לעומתו, הקלנועית מותאמת לקהל אחר לחלוטין. זוהי תחבורה שמיועדת לאנשים שמתקשים ללכת מרחקים ארוכים – בין אם עקב גיל מתקדם, מגבלה רפואית או שיקום. בשנים האחרונות ראיתי כיצד אנשים מגלים מחדש את תחושת החופש בזכות הקלנועית, שלוקחת אותם למכולת, לקופת החולים או לסיבוב בגינה בלי צורך בתלות באחרים.

התאמה לרחובות העיר

אחד האתגרים הבולטים הוא ההתאמה של הכלים לתשתיות הקיימות. מדרכות צרות, היעדר שבילי אופניים או עומס תחבורתי מקשים על תנועה חלקה. הקורקינט מנווט בגמישות, אך לא תמיד נמצא מקום בטוח לנסיעה, ולעיתים הוא גולש למקומות המיועדים להולכי רגל. הקלנועית, לעומתה, דורשת מרחב תנועה גדול יותר ונמנעת מנסיעה בכבישים סואנים. לכן ברוב הרשויות קובעים שהשימוש שלה ייעשה אך ורק על מדרכות. לעיתים, גם זה לא פשוט – במיוחד כשאין רצף מדרכה נגיש או שיש מכשולים כמו עמודי תאורה קרובים מדי.

חקיקה ורגולציה בישראל

נכון להיום, משרד התחבורה הגדיר כללים ברורים לשימוש בקורקינטים חשמליים: גיל מינימלי של 16, חובת חבישת קסדה, ומהירות מרבית של 25 קמ"ש. עם זאת, האכיפה לוקה בחסר ורבים מהשימושים נעשים ללא אחריות – מה שמוביל ליותר ויותר תאונות. במקביל, השימוש בקלנועית כפוף לכללי בטיחות שונים. למשל, לא נדרש רישיון נהיגה, אך חשוב להימנע מנסיעה בכבישים, ולהקפיד על שמירה על המדרכה. מי שהקלנועית נחשבת עבורו ציוד עזר רפואי – יכול לקבל סיבסוד או תמיכה מהביטוח הלאומי או משרד הבריאות.

יתרונות סביבתיים וכלכליים

שני הכלים תורמים להפחתת גודש בכבישים ולצמצום זיהום האוויר. שניהם פועלים על חשמל ואינם פולטים גזים מזהמים. מבחינה כלכלית, מדובר באלטרנטיבה זולה בהרבה מרכב פרטי: אין צורך בדלק, ביטוח, או תחזוקה יקרה. עבור משפחה בעיר, שילוב של קורקינט חשמלי לבני הנוער וקלנועית לבני הגיל השלישי – יכול להיות פתרון תחבורתי מושלם. כך כל אחד מתנייד בהתאם לצרכיו, מבלי לסבול מהעומסים ומבלי להכביד כלכלית על תקציב המשפחה.

דוגמאות מעיריות בארץ

בערים כמו רמת גן ועד הלום, ראיתי כיצד רשות מקומית שמקצה שבילים ייעודיים ומרחבים נוחים להולכי רגל – מאפשרת לאוכלוסיות שונות להשתמש באמצעי תחבורה זעירים בצורה בטוחה. רשויות שמשקיעות בהנגשת מדרכות, בהצללה ובעמדות טעינה – תורמות לשימוש הולך וגדל בכלים אלו. במודיעין, לדוגמה, העירייה מפעילה מסלול קלנועית בגנים ציבוריים. בתל אביב מקודמת מדיניות תומכת לקורקינטים שיתופיים שזמינים ברחבי העיר. הפתרון, בסופו של דבר, הוא לא אחד על חשבון השני, אלא שילוב נכון של כל הפתרונות יחד.

מתי לבחור בכל פתרון?

• קורקינט חשמלי – מומלץ למי שמחפש פתרון מהיר לניידות בעיר, ללא צורך בישיבה ממושכת או נשיאת משקל כבד.
• קלנועית – מתאימה למי שמתמודד עם קושי פיזי קבוע או זמני ורוצה להמשיך להתנייד בעצמאות ובביטחון.
• במקרים מסוימים – כמו כאשר אדם מבוגר מתגורר עם בן משפחה צעיר – אפשר לשלב בין הכלים. כך כל אחד מקבל פתרון תחבורתי שמתאים לו, ומפחיתים את התלות ברכב או בתחבורה ציבורית צפופה ומוגבלת.

מה חשוב לבדוק לפני רכישת כלי ניידות?

• טווח נסיעה – חשוב לדעת כמה קילומטרים הכלי יכול לעבור בטעינה מלאה
• מהירות מקסימלית – בהתאם לחוק ומה שמותר באזורי מגורים
• רישוי ואחריות – יש לוודא שהמוצר עומד בתקנים ושהיבואן מספק שירותי אחריות
• מצב גופני – לא כל אדם יתאים לרכיבה בקורקינט, ולעיתים הקלנועית תספק פעילות בטוחה יותר

עוד נקודה חשובה היא תחזוקה. כלים אלו דורשים טעינה סדירה, בדיקה של הבלמים, ואחסנה בתנאים מתאימים. ככל שנטפל בהם נכון – כך יאריכו ימים וישמשו אותנו בנאמנות.

העתיד כבר כאן – והתכנון אחריו

אני מזהה מגמה ברורה: האזרחים מאמצים כלים קלים וניידים, ורשויות נדרשות להגיב. ככל שהשימוש יגבר, נצטרך תשתית תומכת – עמדות טעינה ציבוריות, רמזורים מותאמים ואכיפה חכמה.
כמו כן, יוזמות שיקומיות משלבות כבר כיום קלנועיות בתמיכה לאוכלוסיות לאחר ניתוח או טיפול רפואי, כשם שתחבורה שיתופית מחשבת את הקורקינטים כחלק מהמערך העירוני. השילוב ביניהם הוא לא רק טכני – אלא גם חברתי: הוא ממצב מחדש את העיר כמרחב נגיש ושווה לכולם.